<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן מ"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
שאלת אלו שכותבין בשטרות בלא תביעת זמן בית דין, אם יש במשמעותו שיפרענו הלוה מיד מקרקעותיו בלא שום הכרזה, אלא ששמין כדי חובו ונותנין וימכרו בלי שום הכרזה. תשובה לעולם כל ששמין מכריזין. דאין הכרזה ונתינת זמן ממין אחד, דהכרזה אינה אלא כדי שתהא השומא מכוונת, שהרי שום היתומים שלשים [יום] ושום ההקדש ששים יום [ערכין כ"א ע"ב] ואילו לא מדין זמן אלא כדי שישומו בדקדוק, ולפיכך כל שמכרו שלא בהכרזה נעשו כטועין בדבר משנה וחוזרין [כתובות ק' ע"ב]. והכרזה על שום בית דין פעמים שלשים פעמים ששים [ערכין כ"ב ע"א], ואלו זמן ב"ד אינו אלא שלשים [ב"מ קי"ח ע"א], ונתינת זמן אינו אלא כדי שיטרח תוך זמן זה וימכור או ילוה ויביא, אלא זמן ב"ד והכרזה שני עניינים מוחלקין הן וכמו שאמרנו.
